החלטה בתיק מ"ת 40511-04-12 - פסקדין

בפני הבקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות איומים, והעלבת עובד ציבור. על פי המתואר בכתב האישום, תחילתו של האירוע בהגעה של צוות לביתה של חברתו של המשיב מבית החולים הפסיכיאטרי על מנת להביאה לצורך אשפוז.

לאחר שהצוות המורכב מאלכסיי לייפמן ויוסף לוי הגיע למקום החברה סרבה להתלוות והזעיקה את המשיב ששה בחדר בדירה על מנת שימנע מהם להוציאה. המשיב דרש מאנשי הצוות לצאת מהדירה והניף לעברם את ידיו ועקב כך הוזעקו למקום שני שוטרים. לאחר שהשוטרים הגיעו לדירה המשיב כינה אות בשמות  גנאי ואיים על השוטרים כי במידה ויגעו בחברתו יתקוף אותם ויכסח אותם.

למקום הוזעקו שני שוטרים נוספים. אשר כפי המתואר בסעיף 9 לכתב האישום לאחר שאחזו את חברתו של המשיב, זה ניגש אל אחד מן השוטרים וניסה להכותו במכות אגרוף בשל כך נעצר ונאזק. בשלב זה המשיב לא נרגע המשיך לקלל ולאיים את השוטר. לאחר שהמשיב התבקש לנעול נעליו זה סרב, בהמשך דחף את השוטר גיל והיכה אותו בפניו. כפי המתואר בכתב האישום בסעיף 13 בשלב זה המשיב החל להשתולל ולתקוף את השוטר גיל בבעיטות בגופו וניסה לחנוק אותו בשלב זה השוטרים ריתקו את המשיב אל הרצפה, אול זה המשיך להשתולל והיכה עצמו באמצעות אזיקי ידיו ונגח את ראשו בכיסא ורק לאחר שימוש בגז פלפל הובילו אתו השוטרים אל הניידת שזה ממשיך להתפרע . כתוצאה ממעשיו של המשיב נגרם לשוטר בן לולו  חתך בכף ידו וזה סבל מכאבים בגופו.

במהלך הדיון שנערך לפני הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה אולם לדבריו במדוקדק בעובדות כתב האישום ובשלבים השונים יש בו כדי להאיר באופן שונה וחמור בהרבה מזה שלו טוענת המבקשת. ראשית, זה מפנה לתוצאה הסופית של אותו מפגש בין המשיב לשוטרים אשר בסופה המשיב סובל מחבלות רבות כפי שאלו מוצאות ביטוי בתעודות הרפואיות ואף כיום בפני בית המשפט. המשיב מכחיש את המיוחס לו והגיש תלונה למח"ש בין היתר נוכח אותן חבלות מהן הוא סובל.

אשר לגוף המעשים המיוחסים למשיב הרי המשיב מצא עצמו לבוש חלקית בדירת חברתו אל מול השוטרים אשר נכנסו. את התנהלותו של המשיב יש לראות יותר התנהגות תגובתית ולא פרי יוזמה שכל תכליתה לפגוע בשוטרים. המשיב לא היה מעוניין שייקח את חברתו ובסיטואציה האמורה, פעל כפי שמיוחס לו. ב"כ המשיב מציין כי למעשה עיקר האלימות המיוחסת למשיב מצויה בסעיף 13 לכתב האישום כאשר בשעה זו המשיב כבר אזוק וארבעה שוטרים מרתקים אותו אל הרצפה כך שמבלי להקל במעשיו יש לבחון בזהירות יתרה את הטיעונים אותם מוסרים השוטרים ובין היתר נוכח דיס הפרופורציה בולט המתוארת בסעיף 13.  כך גם זה לתהייה לצורך בשימוש בגז מדמיע בשעה שהמשיב אזוק ומרותק לרצפה.

מעבר לאמור לעיל, הרי גם אם אין כל כרסום בעוצמת הראיות סבור ב"כ המשיב כי ניתן נוכח תכלית דיני המעצרים לשקול את שחרורו לחלופה בדמות אימו אשר תפקח עליו במעצר בית מלא כל שעות היממה.

האם התייצבה בפני בית המשפט ונחקרה על ידי הצדדים. גם מנגד ב"כ המבקשת מפנה לחומרת מעשיו של המשיב כפי שעולה מכתב האישום לדבריה את החבלות שנותרו על גופו של המשיב יש לתלות בין היתר נוכח כך שמהעדויות עולה שהמשיב ניסה לפגוע בעצמו וגרם לחבלות בראשו, כמו כן הפנתה לעברו הפלילי של המשיב אשר מצטרף למתואר לעיל.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, וקראתי את חומר החקירה שהובא לעיני, לאחר ששמעתי את הערבה המוצעת לא מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת.

ככל שהדבר נוגע לקיומן של ראיות לכאורה, הרי ישנה הסכמה וגם אם נבחן בזכוכית מגדלת כל שלב ושלב של האירועים לא מצאתי שיש בכך כדי להפחית מחומרת מעשיו של המשיב אשר בנפרד מהעלבונות הקשים אותם הוא מטיח בשוטרים (שאינם מקימים עילת מעצר), הרי זה מפנה איומים בוטים בשוטרים, וחמור מכך פועל באלימות לא פשוטה כלפי השוטרים. לאחר שקראתי את ההודעות בתיק, תוך דגש דווקא על הודעותיהם של אותם אנשי צוות, נמצא כי דווקא השוטרים לא חיפשו להלהיט את הרוחות, ואף התעלמו בתחילה מאותם עלבונות.

לא מצאתי באותם בעיטות וניסיון חניקה ויריקות ככאלו שיש לכלול אותם כאך תגובה להתנגדות למעצר וממילא אין בכך כדי להצדיק התנהגות אלימה שכזו שנמשכת, גם לאחר שהמשיב נאזק וגם במהלך הובלתו אל הניידת ותוך כדי נסיעה אל תחנת המשטרה.

מעבר לאמור, אכן עצם שתיית האלכוהול אין בה להוות עבירה אולם בוודאי ביצוע מעשים על רקע שתיית אלכוהול כפי שעולה מדוחות פעולה של השוטרים מלמדת אף היא על רכיב סיכון נוסף להתרת רסנים עובר לשתיית האלכוהול. עיון בפרוטוקול נשוא בקשת המעצר הקודמת בעניינו של המשיב מגלה כי בעיית האלכוהול עמדה גם בבסיס הסתבכותו הקודמת כאשר בחודש מאי 2011 המשיב הביע את רצונו לעבור הליך גמילה במסגרת סגורה.

מעבר למתואר לעיל, והתנהגות זו כלפי שוטרים אשר מלמדת על מסוכנות בולטת, הרי שלמשיב שבפניי אין זו הפעם הראשונה בה זה מתעמת אל מול שוטרים. במסגרת תיק פלילי 4802/08 המשיב הורשע בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו והפרעה לשוטר. וכך גם במסגרת תיק שמספרו 26214-03-11 נגזרו ביום 31.5.2011 שמונה חודשי מאסר בפועל וזאת גם כן בגין עבירות של תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו והפרעה לשוטר כאשר למשיב עוד הרשעה ישנה נוספת בגין תגרה במקום ציבורי.

נמצא אם כן כי המשיב מבצע את המעשים שלכאורה מיוחסים לו בכתב האישום פרק זמן לא ארוך לאחר שהשתחרר ממאסר בגין מעשים דומים וחרף מאסר על תנאי בן 8 חודשים שהינו בר הפעלה בענייננו.

בשים לב לכל שפורט לעיל לא מצאתי בחלופה המוצעת שיש בה כדי ליתן מענה למסוכנות הנשקפת מן המשיב. מי אשר נוהג ברצף במספר פעמים באלימות כלפי שוטרים ספק רב אם יישמע להוראות אימו. מדובר במפקחת יחידה אשר גם בנתון זה יש בו כדי להחליש עד מאוד את היכולת להורות על שחרורו של המשיב אליה, זאת בהצטרף התרשמותו של ביהמ"ש כי זו תתקשה להוות עבורו גורם מציב גבולות.

בשים לב לאמור לעיל, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט' אייר תשע"ב, 01/05/2012 במעמד הנוכחים.